יש הלימה בין הזינוק בפשיעה במגזר הערבי לבין העלייה באלימות בחברה היהודית. כשהביטחון האישי בשפל, האחריות נותרת יתומה - והמחיר כבד. ביטול תקציבים ייעודיים למאבק באלימות בחברה הערבית והזנחת נוער בסיכון - נדחקו הצידה לטובת מטרות קואליציוניות
לוואלה נודע כי לפני הסיכום עם לפיד, בנט הציע תפקידים בכירים לפחות ל-3 דמויות הקשורות לאיזנקוט, בהן מתן כהנא, אך נענה בשלילה. במפלגת איזנקוט חשבו בחודשים האחרונים שחיבור בנט-לפיד לא מביא קולות מהימין ונולד מתוך לחץ בסקרים, ולא צפויים לשנות בשלב זה את עמדתם
עזיבתו הפתאומית של שר החוץ האיראני את פקיסטן אינה רק אירוע דיפלומטי, אלא הצצה למאבק היצרי בצמרת המשטר. בטהרן מפחדים יותר מתמונה של פשרה מאשר מהלחץ הכלכלי של טראמפ, בזמן שמשמרות המהפכה ומוקדי הכוח הקשיחים מנהלים "קרב דיאדוכים" על עתיד המהפכה
החיבור בין בנט ללפיד מייצר תנופה תקשורתית וממקם אותם כאלטרנטיבה ברורה לנתניהו, אך בתוך האופוזיציה מטילים ספק ביכולתו להביא קולות מהימין או להוביל ל-61 מנדטים. לצד הרווחים הפוליטיים לשני הצדדים, השאלה המרכזית נותרת פתוחה: מה קורה ביום שאחרי המומנטום
היכולת הבין-אישית של הרצוג סייעה לו לחפור מנהרה מתחת לנתניהו, וכשרה"מ התעורר מאוחר כבר היתה תמיכה של חצי כנסת - וכולם הבינו שהקרב כבר הוכרע. אך החודשים האחרונים לא הקלו על הנשיא, שנותר קרוע: חנינה לנתניהו או עמוד שדרה איתן
יש רק איש אחד שרוצה באמת שיקום "ליכוד ב'" - וקוראים לו בנימין נתניהו, שמייחל שהמגעים בין מי שהרחיק מהליכוד יבשילו לכדי ריצה משותפת לכנסת
לראשונה מזה עשורים, לאויבינו המתנדנדים בכל החזיתות מתחיל ליפול האסימון שהתעוררנו - ושאנו גובים מהם מחיר עצום בכל פעם שהם מעזים לתקוף או אפילו להתארגן למתקפה
יש מדינות גדולות, יש מדינות חזקות, ויש את מדינת ישראל שהיא פלא. ולא פלא של רגע - אלא נס מתמשך בכמעט כל תחומי החיים
במושב הקיץ נציגי העם יצטרכו להחליט אם הם מוכנים להמשיך במסע ההשפלה שבו השופטים מכופפים אותם שוב ושוב. חברי הקואליציה נדרשים לעשות מעשה כדי להימנע ממשבר חוקתי ולהגן על העם
כשבא כוח הממשלה הודה בבג"ץ שאין כוונה לחקור את הטבח - נחשפה האמת המכוערת. בין מתקפה על מערכת המשפט, פולחן האישיות בטקס המשואות והקרע בחברה, מצטיירת מציאות שבה האחריות נדחקת והמערכת מתפוררת מבפנים
גיא, אריה שלי, השבוע ציינו את יום הזיכרון השלישי מאז נפילתך בקרב גבורה בקיבוץ רעים. אתה וחבריך הערתם את ישראל - ואסור שהמחיר הכבד ששילמתם יהיה לשווא
אף אחד לא מצביע לנתניהו בגלל דודי אמסלם או אבי דיכטר. ליאיר לפיד לא מצביעים בגלל אלעזר שטרן או יסמין סאקס. הציבור מסתכל, מתרשם אולי לשנייה, ואז חוזר לשאלה האמיתית: מי מוביל, מה הכיוון, ומה הסיכוי לנצח. חשיפת שמות כמעט אף פעם לא ממגנטת קולות
בצל המלחמה והמציאות הביטחונית, לא כל מאבק הוא הכרחי ולא כל פקודה מחייבת ציות. החברה הישראלית, התרחקה מערכים של מוסר ואחריות, והאומץ האמיתי כיום הוא להציב גבול, לשאול שאלות - ולבחור באנושיות גם כשהלחץ הוא להתיישר
"מי ישפוט את השופטים"? צעקו המפגינים שניסו לפרוץ לאולם אתמול. עוד ביטוי לתפארת רפרטואר מכונת ההסתה של לוין-רוטמן. התשובה היא: שההיסטוריה תשפוט אם הם צדקו או לא כשבחרו את הקרבות שלהם אל מול המתקפות הבלתי נפסקות נגד שלטון החוק בשלוש וחצי השנים האחרונות
המערכה האחרונה הנחיתה על איראן מכות חסרות תקדים, ובכל זאת הן לא מתורגמות להסכם דיפלומטי-מדיני שישקף את יחסי הכוחות. במערב, ניהול משברים מבוסס על זמן, מתוך הנחה שהצד השני יתכנס בהדרגה לפשרה. באיראן, הזמן הוא כלי לבחינת נחישות היריב. כך נולד פרדוקס
כחוקר בתחום המשפט החוקתי השוואתי, אני יכול לקבוע שהגענו לרמות של הזיות יוריסטוקרטיות שאין להן שום תקדים בעולם השפוי, עד כדי כך שלא יהיה מופרך להניח שבג"ץ גם יכתוב בעצמו את כתב המנדט
אובדן הממלכתיות ריחף מעל טקסי יום העצמאות - ניכר בכל פינה, זעק מכל מילה והבליט סכנה קיומית חדשה, מבפנים: אנחנו כבר לא מאמינים באותו הסיפור ולא מסוגלים להתרגש מאותו השיר
הימים שבהם יו"ר הכנסת היה כוכב האירוע חלפו: הרייטינג הגבוה גרם לנתניהו להשתלט על הפריים עם נאומים פוליטיים ועשרות קלוז-אפים. בעקבות "מסננת נאמנות" למקורבים, משפחות חטופים שביקרו את ראש הממשלה מודרו מהשידור - וגם מדוע נתניהו חושש מהבחירות הקרבות?
בזמן שהמצור הימי עולה לטהרן חצי מיליארד דולר ביום, טראמפ משהה את האופציה הצבאית. רגע לפני ביקור המלך צ'ארלס, הנשיא מעניק לאיראנים זמן ומנצל את הסדקים במשטר כדי לכפות הסכם. המסר ברור: דיל, או השמדת תשתיות
בניגוד למה שמקבל לחשוב, הדרך של ישראל לניצחון לא עוברת בסיכולים ממוקדים בטהרן או ביירות, אלא באזרחים תאבי חיים שירדו למקלטים עם בקבוקי יין. ירושלים היא אולי בירת הנצח, אבל תל אביב, יא חביבי תל אביב
לצד תדמית של מנהיג מיומן, מצטייר דפוס קבוע של קבלת החלטות: הישענות על כוח ופחד, התעלמות ממידע סותר והיעדר שינוי גם מול כישלונות חוזרים - תפיסה שממשיכה להכתיב את המדיניות לאורך השנים
ישראל הפכה למעצמה אזורית עם עומק טריטוריאלי, אך האם היא באמת ריבונית? מהחזון של הרצל ובנציון נתניהו ועד לדיקטטורה המשפטית של אסתר חיות: למה הדרך לחופש עוברת דרך סנקציות על שופטים
לוח התצוגה בטהרן הסופר לאחור את קיצה של "הישות הציונית", חדל מלהמשיך לאחר 7 באוקטובר. לפי תפיסתה של איראן, היום הזה נועד להיות חוליה בשרשרת של שחיקה. אמנם ביום הזיכרון ישראל מבכה את בניה, אך המאבק אינו מסתיים בניצחון אחד, אלא מתמשך בזמן, בדורות ובחיים
בעוד בתקשורת מיהרו לגנות את ההחלטה שידליק משואה, לא כך נתפס הרב בציבור הדתי-לאומי. שם רואים אותו כאיש מילואים, איש תורה, לוחם וסמל. הבחירות הקרובות יוכרעו בקרב על חמישה מנדטים מהימין, ומי שלא מבין את הזהות של חובשי הכיפות הסרוגות - עשוי להפסיד אותם | דעה
בעוד ארה"ב דוחפת להסכמות והפחתת מתיחות, בטהרן מתחדד הקרע בין הדרג המדיני שמנסה לקנות זמן לבין משמרות המהפכה שמקשיחים עמדות ומחזיקים במנופי הלחץ - ובראשם מצר הורמוז. התוצאה: מו"מ מקרטע, מסרים סותרים וסיכון גובר להסלמה, כשמאחורי הקלעים מתנהל מאבק עמוק
המפכ"ל שלח לגלי בהרב-מיארה מכתב שבו הוא כותב כי בכוונתו למנות את היועמ"ש של שב"ס, עו"ד גונדר עירן נהון, ליועמ"ש המשטרה. היועמ"שית גררה רגליים ודחתה את הטיפול בסוגיה, אך לוי נוקט כעת בשיטת "חיקוי מפקד" הלקוחה משדה הקרב. מה שטוב לבן גביר, טוב לו
סיפורו של עו"ד רואי כחלון חושף את המתח היצרי בין הממשלה לייעוץ המשפטי ואת הביקורת החריפה של נציב התלונות על התנהלות המערכת, בפרשה שמעלה שאלות נוקבות על גבולות הכוח והמסר הנשלח לכל עובד מדינה בכיר בישראל
על רקע מצבו הפוליטי הרגיש, בנט מבקש לצרף את איזנקוט כסגנו, אך יו"ר "ישר!" מעדיף להמתין. במקביל, הקואליציה נערכת לשורת מהלכים דרמטיים לפני פגרת הבחירות
הפסקת האש בלבנון כבר נכנסה לתוקף, אך במערכת הביטחון עולות שאלות קשות: האם צבא לבנון יפעל נגד חיזבאללה, והאם ניתן בכלל להגיע להסדר מול מציאות שבה איראן ממשיכה להשפיע בשטח. בינתיים, ישראל מציגה הישגים - אך האיום משתנה והפתרון רחוק מלהיות שלם
בין פוסטים זועמים האוסרים על ישראל לתקוף בלבנון, טראמפ מנסה להוכיח שליטה. בעוד נתניהו מחפש מרחב פעולה וגם "רשימת הישגים" לבוחר, מנגד ניצבים: איראן, חיזבאללה, בחירות אמצע הכהונה בארה"ב והנשיא האמריקני שמבהיר: "מספיק זה מספיק"
